ד"ר יהודה מימרן, דמות חינוכית מוכרת ומוערכת משמש בשמונה השנים האחרונות כמנכ"ל כי"ח – כל ישראל חברים –'אליאנס' - ארגון חינוכי בעל ותק ומוניטין שנוסד עוד במאה ה-19 באירופה כמסגרת חינוכית שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בסביבת חייהם תוך הקניית השכלה אוניברסלית וחיזוק המסורת היהודית. כי"ח הפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי ומאז הקמתו התחנכו בו יותר ממיליון תלמידים. לראשונה ואחרי קריירה חינוכית ארוכת שנים, עשירה בתוכן ובהישגים, החליט מימרן "לרוץ" לכנסת ה-21 ברשימת 'כולנו' של משה כחלון.
מה גורם לאיש חינוך מוערך ובעל הישגים להיכנס לעולם הפוליטי האכזר?
"יש מאחורי שנים ארוכות של ניהול, תחום החינוך אהוב עלי, אבל המאבק החברתי אינו זר לי. החלטתי להצטרף למשה כחלון כיוון שהוא מגיע לבחירות 2019 עם הישגים מרשימים והמפלגה שלו אינה סקטוריאלית: היא נלחמת למען זקנים, נכים, מעמד הביניים, עיירות פתוח ועוד. לעניות דעתי, ובהתנהלות נכונה, הוא יכול לשחזר את ההצלחה מהכנסת ה-20. מלבד זאת כחלון מכבד את הדמוקרטיה, הוא תומך במוסדות המדינה, המשטרה, הפרקליטות, רשויות החוק."
מתי פגשת את קרן אייסף?
בשנת 1987 הייתי סטודנט לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית. למדתי לתואר ראשון וגם לשני במקצועות אלו (את הדוקטורט השלמתי בחינוך) ובאותן השנים הייתי פעיל חברתי ויזם פרויקטים בעל מודעות חברתית. פנייתו של גבי מלכא אליי – המנהל הארצי של אייסף – להצטרף לקרן הייתה טבעית.
מלכא מינה אותי לרכז קבוצה של תלמידי BA - ופתחתי תכניות ההכשרה של סטודנטים - תכניות עיוניות ומעשיות. כשהתמניתי למנהל אייסף באזור ירושלים המשכתי בפתוח תכניות ופעילות באזור ירושלים ובית שמש. פתחנו לדוגמה תכניות לילדי אסירים, קיימנו קורסים להכשרת נוער לגיוס לצה"ל על ידי פעילי שכונות, הכנות לבגרות, ייצוג מול הרשויות ועוד. לאחר שסיימתי את התואר השני למדתי בבית הספר למנהיגות חינוכית 'מכון מנדל' לימודים שארכו שנתיים. שם נחשפתי למערכות החינוך – בפן התיאורטי וגם המעשי, לדוגמה ניצול פוטנציאל התלמידים של השכונות. במהלך התואר השלישי - שגם אותו השלמתי בתמיכת קרן אייסף - הקמתי את יחידת הבוגרים הארצית, הייתי רכז הדוקטורנטים.
אתה הגית את המושג "יהדות חברתית". ספר עליה.
"המושג 'יהדות חברתית' עוסק בשאלות של קיום ריבוני מתוך המסורת היהודית. 'יהדות חברתית' שונה מיהדות באופן כללי, מכיוון שהיא מתרחשת במדינת ישראל, מפגישה אותנו עם סוגיות שאינן קיימות בחברות יהודיות אחרות, כמו אחריות המדינה כלפי אוכלוסיות מוחלשות, וקידום תנאי מחיה ראויים במדינה יהודית. 'יהדות חברתית' שואפת לעצב מציאות מדינית וחברתית כתוצאה מהמפגש בין המסורת היהודית למציאות בה אנו חיים.
אילו שאלות, למשל, נמצאות בתחום עיסוקה של היהדות החברתית?
"למשל, מעמדם של ערביי ישראל ואזרחות משותפת מתוך המסורת היהודית. יהדות חברתית צריכה לצאת בצורה ברורה כנגד דה-לגיטימציה וגזענות, לשאוף שכל אזרח במדינה יזכה לתנאי מחיה ראויים, וליצור חברה שהיא אור לגויים ביחס למיעוטים החיים בתוכה."
האם הזהות היהודית יכולה לתרום לזהות האזרחית של הפרט?
"אופי האזרחות במדינה יהודית שונה מכל אזרחות אחרת – היא מעמיסה מחויבות נוספות ומעלה את השאלה: מה אני צריך לעשות, על בסיס המסורת היהודית כלפי הזולת? אני סובר שהיהדות מחייבת אותנו לאזרחות אקטיבית, מעבר לדרישות החוקיות. ישנה חובה לפעול כנגד עוולות – גם ברמת המדינה והקהילה, אך גם ברמה האישית. מדובר בשאלות שהיהדות החברתית מעלה, ובכך היא יוצרת שכבה נוספת של אזרחות".
איך אתה מעריך את סיכוייך להיכנס לרשימה בכנסת?
"על פי הסקרים האחרונים – כחודשיים לפני מועד הבחירות רשימת 'כולנו' אינה משחזרת את הצלחתה בכנסת הקודמת – 10 מנדטים ובינתיים צפויים לה בין 5-6 מנדטים. למרות התחזיות הלא מעודדות החלטתי להצטרף למפלגה המייצגת את השקפותיי החברתיות, ההתגייסות למען חברה טובה וצודקת יותר, השקפה אותה ביססתי ופתחתי באופן תיאורטי ומעשי בין היתר כמלגאי וכפעיל חברתי וכמנהל בקרן אייסף.
